
מפגשים מאירים עם הכתבים הצעירים
מפגש עם לירון - מורה עם סיפור מיוחד במינו...
כתבה: מיה מכיתת שושן
לירון היא מורה חדשה בבית ספרנו, אבל שלא כמו כל מורה, היא גם הייתה תלמידה ברעות.
אז יצאתי לפגוש אותה ולשמוע ממנה על אז והיום.
שלום לירון, נראה כאילו לא נפרדת מבית ספר רעות לעולם...
במה השתנה בית-הספר מאז שהיית תלמידה כאן?
ואוו, הכל שונה. כשהייתי תלמידה לא היו את שבילי-רעות ואת ניצני-רעות,
אלא רק את רעות, ופעם הוא היה בשטח שבו נמצא כיום בי"ס ניצני-רעות.
בתי-הספר מאוד מאוד התפתחו מאז.
למשל התפתחו התכנים לתלמידים, כמו החוגים והחשיבות של איכות הסביבה.
אילו חוויות היו לך מבית-הספר כתלמידה?
היו המון, אהבתי ללכת לאחלה-חי ולספריה, אבל הכי טוב אני זוכרת את החוויות של סוף כיתה ו',
כשהתאמנו למסיבת הסיום בסוף השנה. אני עיצבתי את התפאורה ומאוד אהבתי את זה.
האם יש מישהו בצוות שהיה בו גם כשהיית תלמידה?
כן. כשהייתי תלמידה גילה הייתה מורה, ליאורה הייתה כאן וגם מיכל וניצה המורות לאומנות,
וגם לילך שכיום היא המנהלת של ניצני-רעות.
במה רצית לעבוד כשהיית תלמידה?
בתור תלמידה לא התעניינתי בהוראה ורציתי להיות מיילדת. זה היה החלום שלי.
מתי הבנת שאת רוצה ללמד?
בצבא הייתי מדריכת קליעה (ירי). הדרכתי חיילים וכאשר עשיתי זאת הבנתי שאני נהנית להדריך וללמד.
האם הבחירה באיזה בית-ספר ללמד הייתה שלך או של מישהו אחר?
הבחירה הייתה לגמרי שלי. אני כרגע בשנה האחרונה שלי בלימודי התואר, הנקראת שנת סטאז'.
הייתי צריכה לעבור בבתי-ספר שבהם בדקו אם אני מתאימה להיות מורה, ואני בדקתי אם אני רוצה ללמד
באותו בית-ספר.
בחרתי לעבוד ברעות בגלל התכנים ובגלל המענה הרחב שהוא נותן.
איזו כיתה את מחנכת, והאם זו הייתה החלטה שלך?
אני מחנכת את כיתת רקפת. וכן, ההחלטה הייתה שלי.
כשבאתי לבית-הספר גילה שאלה אותי באיזו כיתה אני מעוניינת ללמד. אמרתי לה שאני רוצה ללמד
את כיתות ג' או את כיתות ד', והיא בחרה עבורי את כיתת ג' רקפת.
האם את נהנית עד עכשיו להיות מורה בבית-הספר?
כן, מאוד, אני מאוד נהנית לראות פה מענה רחב ומגוון עבור התלמידים ולראות את האווירה בין התלמידים.
זה משהו שלא קיים בכל בית-ספר בארץ.
תודה ללירון על הסיפור המיוחד שלה, מקווה שנהנתם לקרוא. חג חנוכה שמח.

מפגש עם מיכל - מורה, אמנית, יוצרת
כתבו: מעיין, גוני, שקד מכיתת כליל
בבית הספר שלנו הילדים מאד אוהבים ליצור ולהיות שותפים לעיצוב הסביבה.
כל זאת בזכות המורות לאמנות שלנו - מיכל, ניצה וסיגל.
אז יצאנו לפגוש את מיכל, לשמוע ממנה על העבודה עם הילדים, היצירות שלה ואהבתה לאמנות.
כמה שנים את מורה לאמנות ? אני עובדת כבר 30 שנה
כמורה לאמנות, ותמיד עבדתי בבית ספר רעות .
מדוע בחרת במקצוע הזה ? זו עבודה שאני מאד אוהבת.
מאז שאני זוכרת את עצמי, בערך בגילכן,
תמיד הייתי יוצרת ומכינה דברים. כשהיו שיעורי אמנות
מאד שמחתי וחיכיתי לשיעורים.
אני אוהבת מאד ילדים ומתחברת לגילאים האלו ,ילדי היסודי.
אם הייתי מורה בתיכון הייתי פחות נהנית כי יש משהו
שהבוגרים מאבדים כשהם גדלים.
מה את הכי אוהבת בעבודה ?
אני אוהבת מאד ילדים ואוהבת לטפל באמצעות אמנות. כאן אני יכולה לשלב בין הדברים שאני אוהבת לעשות
לטפל, לעזור ולעבוד עם ילדים שצריכים את היצירה.
אני גם מאד אוהבת לעבוד בעץ, פסיפס, צבעים וכל הזמן לומדת דברים חדשים. העבודה עם הילדים מאפשרת
לי להעביר את הידע הלאה... אומנות היא עוד שפה שאנחנו מלמדים.
חלק משמעותי משיעורי האמנות זה להכיר אמנים ולקבל השראה מתולדות האמנות.
האם תמיד חשבת שזה מה שתעשי כשתגדלי ?
לא. חשבתי שאני אעבוד בתחום הבוטניקה (צמחים וטבע), אבל בהמשך גיליתי שאני יותר מתחברת לאמנות.
האם את עוסקת באמנות גם מחוץ לבית הספר ?
בוודאי, יש לי סטודיו ותמיד מגיעים אלי אנשים ליצור.
לאיזה סגנון אמנות את מתחברת ?
אני מתחברת מאד לסגנון הריאליסטי, מציאות. אני אוהבת לצייר עצים ופנים.
אני לא אבחר לצייר אבן בשמיים או דברים לא מציאותיים, דמיוניים. אני גם אוהבת לצייר בפחם.
כשמישהו יוצר, מה הדבר הכי חשוב?
לתת מקום להכל, לכל הרגשות. לכעס, לעצב, לשמחה... לבטא את עצמך דרך היצירה.
גם בטיפול באמנות כשמישהו כועס או קשה לו , אנחנו עוזרים לו באמצעות היצירה- האמנות.
האם את נותנת לילדים לבחור במה לעבוד?
כן, אני מנסה לתת לילדים את הבחירה כדי שיהיה גיוון ושיהיה איזון.
האם את מתערבת ביצירות של הילדים?
לא. אני לא אוהבת להתערב, אני רוצה שלילדים יהיה ה"ציור שלהם".
שיחזרו הביתה ויספרו "תראו מה אני ציירתי" ולא "תראו מה המורה ציירה".
לכל ילד יש את היכולות שלו, למשל היה לי תלמיד שהכל אצלו זרם וכל דבר שהיה מתחיל היה "הופך לזהב"...
אם לא היית מורה לאמנות, מה היית עושה היום?
כל חיי האמנות וההתעסקות בה היתה חלק ממנה, גם אם זה רק לעצמי. אז נראה לי שזה מה שהייתי עושה בכל מקרה.
לסיכום, אמרנו למיכל שמאד חסר לנו, שהשנה, אין שיעורי אמנות לכיתות ה-ו
ומקווים שתהיה גם לנו הזדמנות
לבוא וליצור יחד איתה.
