מאחורי הסיפור "ימי הסגר - סיפורים מסגרים"

מאת: אלון רז מכיתת שושן

​

יום אחד אמי נכנסה לפייסבוק וראתה פוסט שכתוב על תחרות סיפורים על הקורונה.

ישר היא אמרה לי על התחרות והתרגשתי.

מה שלא שמחתי ממנו זה הנושא, מבחינתי לכתוב על תקופת הקורונה זהו הנושא הכי גרוע לספרות.

התחלתי לכתוב את הסיפור. התבאסתי בגלל שגם את האורך של הסיפור הגבילו – עד 500 מילים!,

אבל המשכתי לכתוב. לבסוף סיימתי והסיפור שלי היה עם 464 מילים.

הקלדתי שלושה פרקים, שלושה נושאים+ הקדמה.

יום אחד, התקשרו אלי מהספרייה והודיעו לנו שינץ לוי (הרפתקאות דוד אריה, המורה דרורה, כשסבא אליהו היה קטן) בא להרצות על ספריו  ושקיבלתי הזמנה בחינם.

כנראה שאני בין המקומות הראשונים.

הייתי צריך לבחור אם לבוא להרצאה או לבוא למשחק כדורגל בינלאומי,

אף על פי שאינני אוהד כדורגל. בחרתי בהרצאה.

ישר כשההרצאה התחילה הם הכריזו על המקומות הראשונים.

אני הייתי מקום שלישי מתוך ארבעה.

הייתי גאה מאד.

לפניכם הסיפור שלי...

​

ימי סגר - סיפורים מסגרים

הקדמה

זמן קצר לאחר תחילת הקורונה, אנשים רבים פחדו ונבהלו ממנה. אני לא הבנתי כלום, וזלזלתי בה. בערב יום ה' בשעה שמונה, השניים עשר למרץ 2020, אני וידידי יואב נוסעים הביתה מהחוג. אנחנו שומעים ברדיו שמחר לא נלך לבית הספר בגלל הקורונה. יואב שמח. בימים הראשונים היה כיף לא ללכת לבית ספר, אבל אז סגרו את כל המקומות והתרגזתי. בסיפור אספר חוויות אישיות מהסגרים.

 

פרק 1 - נינג'ה

התכנית "נינג'ה ישראל" השפיעה עליי ועל חבריי מאד. התחלנו ללכת לחוג טיפוס, כמו שמרבית ממתמודדי הנינג'ה עושים, ואף הקמנו "חבורת" נינג'ה. אני הייתי היחיד מתוך החמישה שאין לו בבית מתקני נינג'ה. יום אחד "המנהיג" בא אליי בסגר והופתע לראות שאין לי נינג'ה, אז הגבהנו את הנדנדה שאבי בנה שש שנים לפני כן רק לצורך היתלות. ביום אחר הוא שאל אם אני רוצה לבוא אליו, ומאז עד סוף הסגר הוא עשה לי אימונים פרטיים. האחרים קנאו, וחודש אחרי הסגר הם פרשו מה"חבורה". אנחנו עדיין חברים. לא מזמן הם חזרו לתחום, וגם חדשים מבטיחים התחילו.

 

פרק 2 - חתולים

זה שמשפחתי חובבת חתולים זה ידוע. בביתי הקודם בפרדס חנה היו לנו 20 חתולים. רק אחת עברה לביתי הנוכחי בקיבוץ. קוראים לה "שפיזי", מצאנו אותה לפני שנולדתי ועדיין היא אצלנו בחיים. בכיתה ד' אחותי רצתה לאמץ עוד חתולה. קראנו לה "ג'וי", ומאז התחילו להגיע עוד חתולים, חתולי חוץ. מהבולטים שבהם: "ג'ונג'י" (ג'וני ג'וניור),"וונדי","גודזי" ו"פורי". בינתיים הגיעו שכנים חדשים, וגם להם יש כמה חתולים.למשך תקופה וונדי נראתה בהריון, אבל לא היינו בטוחים. יום אחד בסגר הראשון ראיתי בחלון את וונדי עם שלושה גורים מתוקים ומיד קראתי לאחותי ולאמי. ידענו שנצטרך למסור אותם, כי אז היה אצלנו את שיא החתולים בבית. ואכן, ראשונה מסרנו את הנקבה, שעוד לא מצאנו לה שם. הבאנו אותה למשפחה אחת והם קראו לה "ג'ינג'ר". בעיניי ובעיני אחותי זהו לא שם מקורי. רצינו למסור את השניים האחרים, אבל חודש אחרי ג'וי נפטרה ממחלה. השארנו את הגורים, "הירו" ו"מייק", ועד היום הם אצלנו בחיים. וונדי נעלמה. ממליץ לכולם לאמץ חתול.

 

פרק 3 - בידודים

ניצלתי הרבה פעמים מבידודים. פעם אחת כששהיתי אצל הסבים שלי בזמן שילדה נדבקה וזה גרם לדחיית פעילות לילה לבן במועדון, פעם כשבדיוק עברתי לקבוצה מתקדמת בחוג טיפוס והמאמן של המתחילים חלה, ופעם כשהייתי בחו"ל  וניצלתי פעמיים מבידודים. אבל בכל זאת, אני רוצה לספר לכם על מקרה אישי. הבידוד הראשון שלי היה יומיים לפני פורים 21', ושיחקנו מחניים בקפסולות. פתאום המורה קוראת לנו למשהו חשוב. היא אמרה שאנחנו צריכים להיכנס לבידוד כי ילדה מהכיתה נדבקה. חזרנו הביתה מיואשים. בחג הפורים כולם עברו ליד הבית שמחים וצוהלים, בזמן שאני התרגזתי לבד בחדר. בני המשפחה וחברים ניסו לעודד בשליחת ממתקים ותמונות שלהם מפורים, אולם זה רק הרגיז אותי. אני בעד אוכל בריא, וקיבלתי כמות מוגזמת של ממתקים. מאז הייתי בעוד חמישה בידודים, ועד שביטלו אותם בפברואר 22' הייתי חולה.
מקווה שהקורונה כבר נגמרה או תיגמר מתישהו בקרוב!